דיברתם מספיק על התקשורת.
הגיע הזמן לדבר על המובחנות שלכם.

התהליך היה הרבה מהכל: עצוב, משחרר, חושפני, מעמיק, מביא תודעות חדשות. החוויה כולה היתה טובה — הרגשתי אינטימיות והרגשתי מאד עטופה ומוגנת על ידך.

הגעתי כדי לקבל החלטה אם להמשיך או לפרק. מהשיחה הראשונה שאמרת "לשניים צריך טנגו אבל אם צד אחד זז אחרת הכל משתנה" הרגשתי שבחרתי נכון. מעבר לזה שנתת תחושת בטחון הגעתי להבנה עצמאית של מה נכון לי. נרגעתי, למדתי לשתף ולשחרר את הפחד שישפטו אותי, השתנתי ואנחנו ביחד.

למדתי להסתכל על עצמי ולא ישר על הצד השני ולקחת אחריות על הרגשות שלי ולא להגיד "כעסתי כי הוא עשה משהו מכעיס".

היום אני יכולה להגיד שאני כבר לא קורבן ואפשר להחלים. זה דורש פתיחות לשים את האגו בצד ולהסתכל באמת בפנים ולהיות פתוחה לקבל דרך שונה ממה שהורגלתי. מהפך מטורף בזמן כל כך קצר ויש לי אוויר אחרי שנים שהרגשתי חנוקה.

באתי סקפטית אבל אחרי פגישה אחת הפקק השתחרר. שאלת השאלות המדויקת גרמה לי לשמוע בקולי את האבסורד שתוקע אותי ולהבין שאני יכולה אחרת.

השיחה איתך הייתה לי הדבר הכי מדויק.. משהו נפתח אצלי, שהוא מעבר לתקופה האחרונה. זה החזיר אותי לעצמי. חיבר אותי חזרה. מהרגע שסיימנו את הפגישה, חזרה אלי הזרימה הטבעית שלי, החשק חזר. וגם ההבנה שאפשר אחרת, כשהגוף משתנה, שיחררה אותי מהציפיה למה שהיה, לאפשר משהו חדש. קשה לי להסביר את המהפך הזה. נשמע טוב מדי אולי, אבל כרגע זה ממש ככה. תודה רבה ותמשיכי במה שאת עושה.